החלטה בתיק בר"ע 1246-07-13

1.      לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב מיום 22.6.2013, שלא להורות על מחיקת טענות שטען המשיב בכתב תביעתו (השופטת מיכל לויט; סע"ש 32190-07-12).

2.      לפי העולה מן הבקשה, המשיב (להלן: התובע) הגיש תביעתו כנגד המבקש (להלן: הנתבע) במסגרתה תבע, בין היתר, פיצויי פיטורים. בכתב התביעה טען התובע כי פוטר, ומאידך טען כי התפטר בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים. בכתב ההגנה טען הנתבע, כי התובע אינו יכול לטעון טענות חלופיות וסותרות. במקביל הגיש הנתבע בקשתו לבית הדין להורות לתובע למחוק הטענות הסותרות, וכי עליו לבחור בחלופה אחת מבין שלוש הטענות שהעלה: טענה כי פוטר; טענה כי התפטר מחמת מצבו הרפואי; טענה כי התפטר מחמת הרעת תנאי עבודתו. 

       בתגובתו לבקשת הנתבע שהוגשה לבית הדין האזורי טען התובע, כי כתב התביעה אינו כולל טענות עובדתיות חלופיות אלא טענה עובדתית ברורה כי הוא פוטר מעבודתו בזמן ימי מחלתו. הטענות המועלות בכתב התביעה הן טענות משפטיות חלופיות, המתייחסות לעובדות אשר התרחשו הלכה למעשה, לעניין מצבו הבריאותי של התובע ולכך שהנתבע החליט לפטרו בגלל מחלתו.

3.      בהחלטתו מושא הבקשה ציין בית הדין האזורי, כי " לא ראיתי לנכון להורות על מחיקת טענות מכתב התביעה כפי שהתבקש. מערכת העובדות ונסיבות סיום העבודה, לרבות שאלת הזכאות לפיצויי פיטורים ומכח איזו עילה - תוכרע בפסק הדין."

4.      בבקשתו טוען הנתבע, כי היה מקום ליישם את הפסיקה העקבית של בית הדין לעבודה, לפיה אין התובע יכול לטעון "פוטרתי ולחלופין התפטרתי". טענות התובע, ולפיהן פוטר ולחלופין התפטר בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים הינן טענות סותרות אשר אינן יכולות לדור בכפיפה אחת. כמו כן נטען כי החלטת בית הדין האזורי לא התייחסה לטענות שהועלו על ידי הנתבע ואיננה מנומקת. משכך מבוקש כי נורה לתובע לבחור בחלופה אחת מבין שלוש הטענות שהעלה: טענה כי פוטר; טענה כי התפטר מחמת מצבו הרפואי; טענה כי התפטר מחמת הרעת תנאי עבודתו. 

5.      לאחר שעיינתי בבקשה, בהחלטה מושא הבקשה, בפרוטוקול הדיון ובמסמכים הרלוונטיים בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת אף מבלי לבקש את תגובת התובע. זאת, מן הטעמים כמפורט להלן.

6.      בסעיפים 8-12 לכתב תביעתו, להם ניתנה הכותרת " פיטורי התובע בזמן מחלתו", פרש התובע את המסכת העובדתית הנוגעת לנסיבות סיום עבודתו, כדלקמן:

" 8.    לתובע נמסר כי לדאבונו הרב עליו לעבור ניתוח בכתף, ככל הנראה בשל העובדה כי מצב הכתף החמיר שעה שהתובע המשיך ועבד בעבודות פיזיות עבור הנתבעת.

9.      לדאבונו של התובע, מנהל הנתבעת מר בן ציון פלד ("מר פלד") לא התחשב במצבו הרפואי של התובע לא כל שכן בימי מחלתו ודרש ממנו להתייצב לעבודה שכן הינו זקוק לכוח אדם. התובע מתוך נאמנות ומסירות למקום עבודתו הגיע לעבודה אף בחודש מאי 2012 וזאת למרות כאבים עזים.

10.    מר פלד דרש מהתובע שיחזור לעבודה סדירה והבהיר לזה ביום 23.5.2012 כי החליט לסיים את העסקתו וישלם לתובע את כל המגיע לו וזאת למרות העובדה שהתובע מצוי בימי מחלה וכי אם התובע "יתעקש" לנצל את ימי המחלה אזי שכרו יופחת ב30%, התובע נותר אובד עצות אל מול רמיסת זכויותיו על ידי מר פלד.

11.    התובע הבהיר למר פלד כי הגיע לעבודה מכיוון שברצונו לעזור אבל אין באפשרותו לסכן את בריאותו וכי הוא ממתין לתור אצל רופא תעסוקתי אולם דברים אלו עברו ליד אוזני מר פלד וזה נותר בעמדתו(!!!).

12.    הנתבעת סירבה למסור לתובע מכתב פיטורים כמו גם את תלוש שכר חודש מאי וגרמה לתובע אבדן דמי אבטלה בנוסף ליתר זכויותיו אשר הופרו על ידי הנתבעת."

בסעיפים 14-15 לכתב התביעה שכותרתם " הטיעון המשפטי" פירט התובע מכוח מה, לדעתו, הוא זכאי לפיצויי פיטורים.

הנה כי כן, התובע הציג מסכת עובדתית אחת, ממנה לטענתו עולה כי פוטר במהלך שהייתו בימי מחלה. מכאן טענתו בדבר היותו זכאי לפיצויי פיטורים, נוכח פיטוריו. לחלופין מציין התובע, ובהתייחס לאותה מסכת עובדתית ממש, כי זכאותו יכולה לקום גם מכוח סעיף 6 או מכוח סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963. באשר לאפשרות להעלות טענות חלופיות בנסיבות מעין אלה כבר נקבע כי " לעיתים נסיבות הפסקת העבודה עשויות להתפרש או כפיטורים או כהתפטרות המזכה בפיצויי פיטורים. באותן נסיבות ההבדלים בין השניים נעוצים בדקדקנות משפטית, המובילה בשתי החלופות לתוצאה של זכאות לפיצויי פיטורים. ... מה שקובע, הן הנסיבות כפי שעולות מחומר הראיות ("חזית הדיון") ואלה יכולות להוביל במקרה זה למסקנה, שהיו במקרה זה פיטורים או התפטרות בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים." (ע"ע 132/03 ראובן כהן - רשות העתיקות, מיום 13.10.2004, בפסקה 5 לחוות דעתו של השופט רבינוביץ; כמו כן השוו לעניין ע"ע 38449-06-11 דיגיטל וריפיקיישן טכנולוגיות 2007 בע"מ - לב פוטיחה, מיום 23.12.2012 בפסקה 26 וההפניות שם). בשים לב לאמור, אין למצוא בטענות התובע טענות חלופיות המצדיקות מחיקת סעיפים מכתב התביעה, ולא נפלה טעות בהחלטתו של בית הדין האזורי,  המצדיקה מתן רשות ערעור.

7.      הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, א' אב תשע"ג (8 ביולי, 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: